מהם הכלים העומדים לרשות המנהל בניתוח העתיד 

כלי ראשון - ניתוח מגמות. הכלי המרכזי במדע חקר העתיד, המושך את תשומת ליבו של האסטרטג הינו כלי ניתוח מגמות. הטכניקה להבנת מאורעות והתרחשויות עתידיים בסביבתנו. זהו כלי עבודה מורכב ביותר מאחר והוא מחייב עבודת איסוף ועיבוד מידע נרחבים. זהו גם תחום המחייב התמחות.  

מה ההבדל בין מגמה (Trend) לאופנה חולפת [Fad) [1) ?  אופנה חולפת הינה זמנית, ואילו למגמה יש את כוח ההשארות לזמן רב. מגמות צומחות לרוב מהתרבות, הן אינן חוצות גבולות בקלות. זאת לעומת אופנות העוברות חיש מהר. ככל שיעמיק תהליך הגלובליזציה העובר על כלכלת העולם, כך יעברו מגמות בקלות ובמהירות רבה יותר בין מדינות. 

לשם מה עוסקים בניתוח מגמות? [2] הסיבה הראשונה – איתור רעיונות להשקעה פוטנציאלית ולחסכון המניבים תשואה חיוביות. השנייה – קבלת אזהרות מוקדמות על בעיות או אסונות מתקרבים. כל זאת במטרה לנקוט בצעדים הנכונים והחכמים בכדי למזער את היקף הנזק. השלישית – בניית ביטחון שההחלטה שקיבלנו אכן חכמה ונכונה. הרביעית – רכישת יתרון על פני המתחרים. להיכנס לשוק ולהגיע אל קהל היעד ראשונים. החמישית – להיות במרכז המגמה והשינוי. להיות גורם מוביל, הגורף את מירב היתרונות מהשינוי המתחולל. השישית – איזון יעדים לטווח קצר ולטווח ארוך. לדעת כיצד לחלק משאבים בצורה נבונה. השביעית – לקבל מידע מוקדם על הכוחות המשפיעים והשינויים המתחוללים בתחום בו פועל הארגון. השמינית – לקבל מידע מוקדם על הכוחות המשפיעים והשינויים המתחוללים בתחומים רבים ומגוונים. התשיעית – לקבל תמונת בזק על העתיד המסתמן, ולהפוך את השינוי להזדמנות. העשירית – להכין את עצמנו ואחרים (לקוחות, שותפים, עובדים) לקראת העתיד.  

מהן טעויות אפשריות בזיהוי מגמות? [3] הראשונה – מלכודת הגוזמה. טעות להניח שכל העולם נע בכיוון אחד בלבד. קבוצות שונות בחברה יכולות לנוע בכיוונים הפוכים. השנייה – מלכודת הלוגיקה. אנשים אינם פועלים לרוב על פי הגיון, וזו תהיה טעות להניח כך. אנשים לרוב פועלים בסיכומו של כל תהליך משיקולים אמוציונאליים. השלישית – מלכודת הסטאטיקה. רוב המצבים הינם דינאמיים. מוסדות רבים אינם יודעים להתמודד עם סיטואציות מתחלפות. הרביעית – מלכודת המגמה האופנתית. מגמה ארוכת טווח מזהים לרוב בקרב הקהל הרחב ולא בקרב מנהיגי דעה.  

תחום ניתוח המגמות תפס תאוצה בראשית שנות השבעים עם יציאת ספרו של אלווין טופלר 'הלם העתיד' [4]. טופלר שזכה לתואר של אחד מהעתידנים (Futurist) המובילים בימינו, גרס בספרו פורץ הדרך שקצב השינויים בעולמנו כה מהיר, כי האדם יתקשה לקלוט את כל השינויים המתחוללים ומתרחשים סביבו. המשיך אותו בשנות שמונים ג'ון נאסביט, בספרו  'מגה-טרנדס' [5]. נאסביט גרס כי החברה המודרנית עוברת מהפך מחברה תעשייתית לחברת מידע. מכלכלה מקומית לכלכלה גלובאלית. מחשיבה לטווח קצר לחשיבה לטווח ארוך. משליטה מרכזית לביזור סמכויות. מהיררכיות למערכות קשר. מדגש על הצפון לדגש על הדרום. מעולם של "כך או כך" לעולם של מגוון אופציות. הוא המשיך בספרו השני 'מגה-טרנדס 2000' [6]. כאן גרס נאסביט כי בשנות התשעים צפויה צמיחה כלכלית גלובאלית. בעליית כוחו של אגן האוקיאנוס השקט. התפתחות של כלכלת שוק חופשית סוציאליסטית. בהפרטה של מדינת הרווחה. תחילתו של עידן הביולוגיה. התפתחות של סגנון חיים גלובאלי מחד, ולאומנות תרבותית מאידך. התעוררות בהתעניינות באומנויות. התעוררות רוחנית לקראת המילניום החדש. בצמיחתן של נשים כמנהיגות וכמנהלות, וניצחון של הפרט על פני החברה.  

את טופלר ונאסביט שהתעניינו בעיקר בהיבטים ובהשפעות של טכנולוגיה על העתיד, ירשה בשנות התשעים פייט פופקורן עם יציאת ספרה 'דו"ח פופקורן', ומאוחר יותר 'קליקינג' ו-'מילון מונחי העתיד' [7]. פופקורן התעמקה בעיקר בשינוים חברתיים ותרבותיים המתחוללים בארצות המפותחות (במיוחד בארה"ב). בספריה אפיינה את המגמות המרכזיות המובילות את חיינו. בשנים אלו חדר השימוש בכלי ניתוח המגמות בעוצמה לעולם העסקים [8]. משרדי פרסום וחברות רב-לאומיות עובדים כיום עם מומחים לחיזוי, מנתחי מגמות ועתידנים. זה כולל חברות ענק כמו פורד, מוטורולה, Kraft Foods, IBM ובריטיש טלקום [9]. בעקבות עולם העסקים חדר ניתוח המגמות גם למגזר הפוליטי [10].   

כלי שני - בניית תרחישים. הכלי השני איתו עובד האסטרטג בחקר העתיד הינו בניית תרחישים [11]. כיצד בונים תרחישים? ראשית, אוספים מידע. באילו תחומים? מדע וטכנולוגיה, כלכלה, פוליטיקה, סביבה, חברה ותרבות. מנתחים גורמים המשפיעים על תפיסותיהם של אנשים – תוכניות טלוויזיה, סקרי דעת קהל, מוסיקה. בוחנים מה קורה בשולי החברה. מאתרים תפיסות עולם והתנהגויות היכולים להצביע על שינויים חברתיים וכלכליים צפויים. היכן מחפשים את המידע? מראיינים מומחי דעה. מתעניינים בתחומים נרחבים ויוצאי דופן – מחפשים הפתעות. נעזרים במסנני מידע – גורמי תקשורת האוספים מידע ממגוון ערוצים, עורכים סינון ומעבירים רק את הידיעות המהותיות. אחר איסוף המידע, ניגשים לפיתוח התרחישים. 

מהם השלבים בפיתוח תרחישים? ראשון – זיהוי הנושא הנבחן או תיחום השאלה המדויקת עליה נדרשים התרחישים להשיב. שני – זיהוי מאפיינים מרכזיים המשפיעים על הסביבה המקומית. שלישי - זיהוי גורמים המניעים התרחשויות. רביעי – דירוג המאפיינים והגורמים על פי דרגת החשיבות שלהם להצלחת המשימה של הארגון, ועל פי רמת אי-הוודאות סביבם. המטרה? לזהות את אותם מאפיינים וגורמים בעלי ההשפעה הרבה ביותר ורמת אי-הוודאות הגבוהה ביותר. חמישי – בחירת מספר קווים מנחים לבניית התרחישים. שישי – פיתוח שלושת התרחישים. שביעי – ניתוח המשמעויות של כל אחד מהתרחישים. שמיני – בחירת מספר אותות וסממני אזהרה היכולים להצביע על התרחשויות עתידיות אפשריות.

מתוך הספר 'דרכו של לוחם האסטרטגיה', מאת רמי הסמן
פרק 11, ניתוח מגמות - כלי עבודה לבחינת העתיד
טרום עריכה, חשיפה ראשונית

^{[1] Brands Future Group - Young & Rubicam/ Future Active/ Futurist, Mar-Apr 2000, vol 34, is 2, pg 67}

^{[2] Top 10 Reasons to Watch Trends/ Cynthia G. Wagner/ Futurist, Mar-Apr 2002, vol 36, is 2, pg 68}

^{[3] Forecasting Traps can Trip Trend-Spotters/ Judith Lange/ Advertising Age, 04.02.2001, vol 72, is 14, pg 18}

^{[4] Future Shock/ Alvin Toffler/ Bantam Books, 1970/ ISBN 0-553-27737-5}

^{[5] Megatrends/ John Naisbitt/ Warner Books, 1982/ ISBN 0-446-32922-3}

^{[6] Megatrends 2000/ John Naisbitt & Patricia Aburdene/ William Morrow & Co, 1990/ ISBN 0-688- 07224-0}

^{[7] The Popcorn Report/ Faith Popcorn/ Doubleday Currency, 1991/ ISBN 0-385-400000-4; Clicking/ Faith Popcorn & Lys Marigold/ Harper Collins, 1996/ ISBN 0-88730-694-2; Dictionary of the Future/ Faith Popcorn & Adam Haft/ Hyperion, 2001/ ISBN 0-7868-6657-8} 

^{[8] The Oracle Workers/ Laura Petrecca/ Advertising Age, 6.12.2000, vol 71, is 254, pg 20}

^{[9]  ScienceNet - The Sound of Science - Futurology/ www.sciencenet.org.uk}

^{[10] The Future: The Greatest Story Ever Told/ Hazel Henderson/ Futurist, Sep-Oct 2001, vol 35, is 5, pg 68}

^{[11] The Art of Longview/ Peter Schwartz/ Doubleday Currency, 1991/ ISBN 0-385-26731-2}